המסגרת הצבאית היא קשיחה ודורשת מכל חייל להיות במקום ובשעה שהמפקד מגדיר. עם זאת, חיילים רבים בוחרים לבצע עבירת נפקדות-קצרה בת פחות מיממה. וגם, עבירת היעדרות ארוכה הרבה יותר- עריקות. הצבא, שלא רואה את העבירה הזו בעין יפה, לעתים מעניש בחומרה, ולעתים מקל. ננסה להסביר במאמר זה על הנושא.
מה זה נפקדות? האם אני נפקד או עריק?
צהל כצבא העם ובעל גיוס חובה מגדיר בסעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי עבירה של היעדרות מן השירות שלא ברשות. היעדרות מהצבא, יכולה להיות ברשות. כלומר, כשהמפקד אישר את היעדרות החייל (או-"אמור לאשר"). כמו למשל: חופשת מחלה, ימי חופשה שנתית, יציאה הביתה לסוף השבוע ועוד. היעדרות ללא אישור המפקד – היא עבירה של היעדרות מן השירות הצבאי שלא ברשות.
המונח "נפקדות" הוא מונח שלישותי בו גורמי השלישות הצבאיים מגדירים חייל שאינו נמצא ביחידה במקום ובזמן הנדרש. בין היתר בדוח 1 הצבאי המפורסם. עד 21 ימים של היעדרות שלא ברשות יחשב החייל הנעדר לנפקד. משם, יחשב לעריק שאופן הטיפול בו והענישה על כך היא חמורה הרבה יותר.
מה העונש על נפקדות?
על פי רוב, ועל פי הנחיות התביעה הצבאית הראשית- "רף ההעמדה לדין", עבירה של היעדרות עד 100 ימים, תגרור העמדה לדין משמעתי. כלומר, העונש יקבע על ידי קצין שיפוט והעונש המקסימלי יכול להיות 35 ימים לכל היותר (תלוי בדרגת הקצין השופט). העונש לא ילווה ברישום פלילי משום שכאן נשפט החייל בדין משמעתי על ידי קצין שיפוט ולא בפני שופט משפטאי בבית דין צבאי.
כששוקלים את מתחם הענישה חשוב להבדיל בין היעדרות קצרה – נפקדות של עד 24 שעות, למשל יציאה מהבסיס לכמה שעות או יציאה מהבסיס מוקדם יותר ללא אישור המפקד. היעדרות ארוכה יותר, מעל 24 שעות ועד 21 ימים תגרור ענישה חמורה יותר.
מתחם הענישה תלוי במשך ההיעדרות, בדרגת הקצין השופט וגם בנסיבות ביצוע העבירה וחומרתה. נפקדות לעתים נגרמת ממצוקה מיידית של חייל. עם זאת, חשוב לזכור שעבירה זו היא חמורה. וכל עוד המפקד אינו מתיר את ההיעדרות, נפקדות זו הינה עבירה לכל דבר ועניין. לכן, כשמבצעים עבירה שכזו חשוב להתייעץ עם עורך דין מומחה לדין הצבאי שיוכל לטעון ולהוביל לענישה קלה.
כעבור כמה ימי נפקדות מגיעים לוכדי עריקים?
אין תשובה ברורה לשאלה זה. בעיקרון, כעבור 21 ימי נפקדות, היעדרות, לאחר מעט בירוקרטיה צבאית ו"אישור" מפקד, מש"קית ת"ש, רופא ומפקד היחידה, יוגדר חייל כעריק. מעמד של עריק יגרור טיפול של המשטרה הצבאית ושל מדור עריקים במיטב. סביר שקודם לכך יבוצע ביקור בביתך או שיתקבלו במכשירך הנייד שיחות ממדור עריקים כדי לדרוש את הסגרתך.
שימו לב: לוכדי עריקים לא בהכרח ידפקו על דלתך יום אחד או אף 300 ימים אחרי מועד היציאה להיעדרות. הצבא לעולם לא ישכח ממך ולא יוותר. חשוב להסגיר את עצמך כמה שיותר מהר לאחר שיחת ייעוץ עם עורך דין. זאת לצורך לגיבוש אסטרטגיה נכונה להסדרת מעמדך מול הצבא ואולי לסיים את הטיפול בסוגיה ללא העמדה לדין.
האם כדאי להסגיר את עצמי?
יש נטייה לראות בחומרה חיילים שנעצרו על ידי המשטרה הצבאית (באמצעות לוכדי עריקים) או משטרת ישראל. זאת, לעומת חיילים שהתייצבו מרצונם במטרה לשים סוף לסוגיה מול הצבא. בכל אופן, ובטרם התייצבות מומלץ ליצור קשר עם עורך דין צבאי. בעת ההסגרה תגבה ממך אמרה שתישקל בהעמדתך לדין. מידע נוסף נמצא במאמר הבא – לחצו כאן
מה זה ימי "דפוק"? ימי תב"ן
ימי תב"ן- מראשי תיבות, תקופה בלתי נמנית, או בלשון החיילים ימי "דפוק" הם ימים שאינם נמנים כימי שירות ביחידה. אותם, יידרש חייל להשלים לאחר מועד שחרורו. ימי תב"ן יכולים להיות רבים מאוד וחשוב לזכור שאליהם תצטרכו להוסיף גם את ימי הכליאה. ימי תב"ן יכולים להסתכם לפעמים במאות ואף אלפי ימים. אבל, גם במקרים כאלה יש מה לעשות, לכן נמליץ ליצור קשר עם עורך דין צבאי. זאת, על מנת לבדוק העניין פרטנית לבחינת האפשרות לקצר או לבטל את ימי התב"ן בגין ההיעדרות או הכליאה.
אני נפקד מהצבא- מה לעשות?
בכל צרה מול הצבא, יש אפשרויות שונות ומגוונות, ובכולן ניתן לשנות דברים וליצור סוף אחר. נמליץ, ליצור קשר באופן המהיר ביותר עם עורך דין מומחה לדין הצבאי. זאת על מנת לגבש אסטרטגיית פעולה נכונה ואף הסדרת המעמד. עורך דין צבאי גל זליקוביץ בעל ניסיון רב בתחום ההיעדרות משירות. משרדו מייצג מאות חיילים שנעדרו מהשירות הצבאי – החל מתקופות קצרות ועד לתקופות ארוכות של שנים רבות.
חשוב להבהיר כי אין לראות באמור יעוץ משפטי.
