לפניכם מידע לעריק או למשתמט מהצבא ולקרובי משפחתו מאת עורך דין צבאי גל זליקוביץ, מומחה בעבירות עריקות מהצבא. שימו לב- מידע זה הוא כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי על ידי עורך דין מומחה לדין צבאי. לייעוץ ללא התחייבות חייגו בלחיצה כאן או השאירו פרטים מטה.
חוק השיפוט הצבאי קובע כי, חייל אשר נעדר משירותו הצבאי או מהמקום בו הוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, יחידתו לדוגמא, וכאשר אין לו סיבה מוצדקת להיעדרות – יחשב למי שנעדר מן השירות שלא ברשות.
סיבה מוצדקת להיעדרות מן השירות יכולה להיות מגובה לדוגמא ע"י אישור מפקד שניתן באמצעות ימי מפקד או ימי ד' (גם בדיעבד), ימי מחלה (גימלים), חתימה על ימי חופש שלא הוזנו ועוד.. במאמר זה נסביר על נושא העריקות מן הצבא.
מיהו נפקד? מה זה נפקדות? מה העונש על נפקדות?
נפקד או נפקדות הינה הגדרה שלישותית צבאית לחייל אשר נעדר מן השירות שלא ברשות וללא הצדקה או אישור להיעדרותו, לפרק זמן שלא עולה על שלושה שבועות.
עבירת הנפקדות נחלקת לשניים:
נפקדות (קצרה) מן השירות של עד 24 שעות – עבירה זו היא מאין עבירה "קלה יחסית", בגינה יטופל החייל משמעתית במסגרת יחידתו באמצעות דין משמעתי (טופס תלונה) שידון בפני קצין השיפוט המוסמך ביחידה, אשר רשאי לגזור על החייל עונש מקסימלי של 8 ימי מחבוש (מאסר).
נפקדות מן השירות של למעלה מ- 24 שעות ועד 21 ימים – עבירה זו היא כבר חמורה יותר, שכן כבר לא מדובר בנפקדות קצרה, אך גם במקרה של נפקדות עד שאינה עולה על 21 ימים, יטופל החייל משמעתית במסגרת יחידתו, בהליך של דין משמעתי. כאן, רשאי הקצין השופט לגזור על החייל עונש מחבוש מקסימלי של עד 35 ימי מחבוש. לקצין השיפוט שיקול דעת בנוגע לעונש אותו יטיל על החייל הנפקד בהתאם לנסיבות ומשך זמן ההיעדרות של החייל. לעיתים יוכל הוא גם להסתפק בעונש ריתוק, או עונש מחבוש נמוך מהעונש המקסימלי, כאמור תלוי מקרה ונסיבות.
משך תקופת ההיעדרות מן השירות תקבע אם חייל הוא עריק או נפקד
"נפקד"– חייל יוגדר כנפקד כאשר משך תקופת ימי היעדרותו מן השירות אינה עולה על שלושה שבועות (21 ימים).
"עריק"- חייל יוגדר כעריק כאשר משך תקופת ימי היעדרותו מן השירות עולה על שלושה שבועות (מעל 21 ימים).
ההבחנה בין נפקדות לעריקות חשובה, שכן ההליך המשמעתי והמשפטי הננקט כנגד הנפקד אינו זהה להליך הננקט כנגד העריק. כך, לרוב עריק ישפט בבית דין צבאי ואילו נפקד יטופל משמעתית ע"י דין משמעתי במסגרת יחידתו לצד רמת הענישה, סוג העונש, רישום פלילי ומתן עזרה בנושאי הפרט של החייל (שיתכן שהובילו אותו לצאת להיעדרות מלכתחילה) ע"י גורמי גחל"ת (בכלא לעריקים) או גורמי הת"ש (ביחידה לנפקדים) ועוד…
מה ההבדל בין משתמט, עריק, עריק בקו"ם ועריק מילואים?
חיילים רבים משתמשים במונחים עריק ומשתמט, אך רבים לא מודעים לקיומן של קטגוריות נוספות ושונות לחיילים, מילואימניקים ומלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון) שנעדרים מן השירות הצבאי – הכל בהתאם למעמדם הצבאי אליו השתייכו במועד בו החלו את היעדרותם.
ההבחנה בין הקטגוריות השונות בעבירה של היעדר מן השירות חשובה מאוד, שכן לכל קטגוריה קבעה התביעה הצבאית הראשית מדיניות שונה לעניין רף ההעמדה לדין והגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי.
רף הענישה הנהוג בפסיקת ביתי הדין הצבאים, גם כן, משתנה ביחס לקטגוריה אליה משויך האדם שחייב בשירות כאשר הוא מואשם בעבירה של היעדרות מן השירות.
"משתמט גיוס" – משתמט הוא אזרח ישראלי או תושב קבוע אשר הגיע לגיל 18 ולא התייצב ליום הגיוס שנקבע לו בצו גיוס אישי או לפי צו פוקד כללי.
"עריק בקום" – עריק בקו"ם הוא חייל אשר היעדרותו החלה במהלך קליטתו ע"י צה"ל ולאחר גיוסו בפועל בזמן שהוא מוצב ביחידת מיטב (בקו"ם / לשכת הגיוס), או בסמוך לאחר מכן.
"עריק סדיר" – עריק סדיר הוא חייל בשירות סדיר אשר סיים את הליך קליטתו בבקו"ם (הליכי החיול) ונעדר ללא רשות מהיחידה אליה הוצב.
"עריק מילואים" – הינו חייל אשר נמנה עם מערך המילואים של צה"ל ולא התייצב לשירות מילואים פעיל אליו נקרא בצו.
כך לדוגמא, התביעה הצבאית (בדרך כלל – וללא קשר לנסיבות), תרצה להחמיר ותעתור לעונש חמור יותר בתיק של עריק סדיר, בהשוואה לתיק של עריק בקו"ם.
פסיקת בתי הדין הצבאיים מלמדת, כי מודעתו של חייל שערק במהלך שירותו הסדיר לאחר שסיים טירונות גבוה יותר ממודעתו של עריק בקו"ם. מעצם שילובו של עריק הסדיר במסגרת הצבאית מצופה מימנו להיות בקיא יותר בפקודות הצבא וביחוד להשלכותיה של עבירת העריקות, לעומת עריק בקו"ם, שהוא חייל צעיר שרק התגייס ויתכן שנבהל במהלך שרשרת החיול, ומסיבה זו נעדר מן השירות, מבלי שהיה מודע להשלכות העתידות הצפויות לו, בגין ביצוע עבירה של היעדר מן השירות.
מדיניות העמדה לדין והגשת כת"א בבית הדין הצבאי בגין עבירה של עריקות
כאמור, התביעה הצבאית הראשית קבעה מדיניות שונה להעמדה לדין לכל חייב בשירות ביטחון שנעדר מן השירות הצבאי, בהתאם לקטגוריה אליה הוא משתייך.
עריק סדיר -עריק מן השירות הסדיר שתקופת היעדרותו הינה למעלה מ-100 ימים במצטבר (כולל היעדרויות קצרות קודמות) וכאשר היעדרותו הנוכחית, הינה בת למעלה מ-30 ימים – יוגש נגדו כתב אישום בבית דין צבאי.
משתמט – משתמט שתקופת היעדרותו היא למעלה מ-540 יום, יוגש נגדו כתב אישום לבית דין צבאי. מועד תחילת ההשתמטות הינו המועד אליו נקרא יוצא הצבא בצו אישי בר-תוקף המאוחר ביותר אשר על פי הראיות הקיימות הגיע לידיעתו.
עריק בקו"ם – נגד עריק בקו"ם יוגש כתב אישום בבית דין צבאי כאשר היעדרותו הנוכחית הינה בת למעלה מ- 30 ימים, וכאשר מתקיים אחד מאלה:
א. עריק בקו"ם שתקופת היעדרותו הינה למעלה מ- 180 ימים, במצטבר.
ב. מקום שבו עריק הבקו"ם נשפט בעברו בגין השתמטות קודמת בבית דין צבאי.
*בגין עריקות בקו"ם הפחותה מ -180 ימים יישפט עריק הבקו"ם בדין משמעתי ע"י קש"ב (קצין שיפוט בכיר) במסגרת הבקו"ם.
עריק מילואים– כנגד עריק מילואים יוגש כתב אישום בבית דין צבאי אם הוא משתייך לאחד מאלה:
א. חייל מילואים שהיעדרותו נמשכה שנתיים ומעלה מהיום בו היה אמור להתייצב לשירות מילואים פעיל שמשכו 5 ימים ומעלה.
ב. חייל מילואים שהיעדרותו נמשכה שנה ומעלה והיעדרותו הנוכחית משירות הינה שנייה במספר או יותר ובגין היעדרותו קודמת נשפט בבית דין צבאי וטרם חלפו מאז חמש שנים ו/או שמדובר בקצין.
מה ההבדל בין עריקות לעריקה לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי?
לרוב, כאשר מחליטה התביעה הצבאית להגיש כתב אישום כנגד חייל המואשם בעבירת עריקות, תבחר היא ליחס לו עבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות מכוח סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי – עבירה עליה רשאי בית הדין הצבאי, אם הרשיע את החייל, להטיל עונש מאסר מקסימלי של עד 3 שנות מאסר.
במקרים חריגים תגיש התביעה הצבאית כתב אישום בגין עבירה של "עריקה" מכוח סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי. עבירת העריקה היא בין העבירות הצבאיות החמורות ביותר הקימות בחוק השיפוט הצבאי, לעומת עבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות.
בית דין צבאי שהרשיע חייל בביצוע עבירת עריקה, רשאי להטיל על הנאשם עונש של עד 7 שנות מאסר ובמקרים בהם הוכח שהחייל נעדר מהצבא/ מיחידותו בזמן פעילות מבצעית או קרבית, החוק מאפשר לבית הדין הצבאי, לאחר שהרשיע את החייל, להטיל עליו עונש גדול יותר של עד 10 שנות מאסר.
להבדיל מעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות בסעיף 94 לחוק, עבירת העריקה המופיעה בסעיף 92 חמורה יותר, שכן יש בה כוונה בה רואים את החייל העריק כמי שנעדר "מתוך כוונה שלא לחזור לשירות".
סעיף 93 לחוק מסביר את הכוונה ע"י הגדרתו של מיהו חייל שנעדר מתוך "כוונה שלא לחזור לשירות" – "חייל שנעדר משירות בצבא שמונה עשר חודשים, שלא ברשות". זוהי חזקה משפטית, לפיה חייל שנעדר מן השירות לתקופה העולה על שנה וחצי, בהכרח יחשב כמי שאין בכוונתו לחזור לשירות צבאי, אלא אם כן יוכח אחרת.
כאמור עבירת עריקה לפי סעיף 92 היא עבירה חמורה מסוג פשע, שהרשעה בה תעמיד כנגד הנאשם רישום פלילי מלא וחמור, לצד מאסר ארוך וממושך.
על כן, במקרה בו חייל נחקר בחשד לביצוע עבירת עריקה יש לפנות באופן דחוף ובהול, גם בזמן החקירה, לייעוץ עם עורך דין המומחה בדין הצבאי. פניה בשלב מוקדם לעורך דין מומחה בדין הצבאי עשויה לשנות את סעיף האישום מעריקה לעריקות (היעדר מן השירות) – עבירה "קלה" יותר באופן משמעותי .
עריק והחלטת להסגיר את עצמך? נעצרת על ידי לוכדי עריקים? מיד תתחיל החקירה!
כן, גם עריקים נחקרים! אתה כבר יודע מה לעשות בחקירה?
אז הגיע הרגע והחלטת להתייצב או שישבת בבית ראית נטפליקס ולפתע לוכדי עריקים הגיעו לביקור ואופס נעצרת! בקרוב מאוד תגבה מימך אמרה!
שלב גביית האמרה זהו למעשה שלב החקירה. החקירה מבוצעת בדרך כלל ע"י שוטר צבאי, שהוא לא חוקר או חוקר מצ"ח. שלב החקירה או גביית אמרה מעריק הוא שלב קריטי וחשוב מאוד אליו יש להתכונן מראש, שכן כל אשר תאמר במעמד זה ירשם ובשלב מאוחר יותר עשוי לשמש כראייה נגדך, אם לא תכין את עצמך לחקירה.
כאמור, החקירה מתבצעת לרוב ע"י שוטר צבאי שלא עבר הסמכה לחקירה! לעובדה זו צד טוב וגם צד רע. טוב – להבדיל מחקירת מצ"ח שיכולה להימשך ימים שלמים, גביית אמרה מעריק הוא הליך קצר וזריז הכולל מספר שאלות קצרות בנוגע להיעדרותו. רע – ישנם עריקים שלא מספיקים או שוכחים לומר דברים חשובים שעשויים בהמשך להקל על עונשם ולעיתים אף לזכותם!
במעמד החקירה במידה וקיימת סיבה או נסיבות לעצם היותך עריק ו/או אם במידה וקיימת עובדה חשובה אחרת שיכולה להצדיק או להסביר את היעדרותך מהצבא, או אם לחילופין, לדעתך, אתה בכלל לא עריק – עמוד על כך ותוודא שהשוטר שחוקר אותך יכתוב ויתעד את כל מה שאתה אומר בטופס גביית האמרה!
בסיום גביית האמרה/ החקירה תתבקש לחתום על פרוטוקול האמרה, (מה שאמרת לשוטר). על כן, במעמד זה שמור על עירנות, שים לב וקרא היטב את כל מה שכתב השוטר הצבאי בשמך, טרם חתימתך!
במידה ונכתב משהו שלא אמרת או שאמרת משהו שלא נכתב זה הזמן לבקש מהשוטר לתקן את פרוטוקול האמרה, אם הוא מסרב, דע כי זכותך לכתוב בעצמך על גבי טופס גביית האמרה!
רק לאחר שאתה בטוח ושלם עם מה שנכתב ע"י השוטר או לאחר שהוספת או שנית את האמרה בעצמך, יש לך אישור להשאיר את חתימתך על גבי טופס האמרה.
בכל שלב של החקירה אם אינך בטוח ולו במילה, נהג בחכמה ודע כי יש לך את הזכות להיוועץ בעורך דין המומחה בדיני הצבא – כן, בכל שלב של החקירה! ההיוועצות יכולה להתבצע באמצעות שיחה טלפונית, והשוטר הצבאי שחוקר אותך מחויב לאפשר לך להוציא שיחה ולדבר עם עורך דינך!
זכור – הזכות להיוועצות בעורך דין מומחה לדין הצבאי, היא זכות יסוד בסיסית שלך להגן על עצמך!
אם לפתע החוקר נותן אזהרה לפיה אתה נחשד בביצוע של עבירת עריקה, עדיף שלא תאמר מילה, במידה ולא עברת הכנה!
עבירת עריקה היא עבירה צבאית חמורה שטעות קטנה בגרסתך עשויה לגרום לכך שיראו בך כמי שנעדר מהצבא בכוונה ובמטרה ברורה שלא לחזור או להתייצב בצבא, גם לא לצורך הסדרת מעמדך. כאמור, העונש על עבירת העריקה, להבדיל מעבירה של היעדר מן השירות, כבד מאוד ויכול להגיע לעשר שנות מאסר!
שים לב – שמעת את המושג "עריקה" נזרק לעברך במהלך החקירה? עמוד על זכותך להגן על עצמך, וצור קשר באופן מידי עם עורך דין גל זליקוביץ, מומחה לדין הצבאי!
האם הרשעה בגין עבירת עריקות גוררת רישום פלילי?
בעבירה נפקדות, בה חייל נעדר מן השירות שלא ברשות לתקופה שאינה עולה על 24 שעות או/ו שאינה עולה על 21 ימים, לא יועמד כנגד החייל רישום פלילי משטרתי, מלבד רישום שלישותי בתדפיס האישי הצבאי.
להבדיל מנפקדות כאשר חייל מורשע בבית דין צבאי בביצוע עבירת עריקות או השתמטות, שאלו עבירות פליליות לכל דבר ועניין, עשויה ההרשעה להעמיד כנגד החייל רישום פלילי משטרתי (מופחת או מלא) שיכול שילווה אותו גם בחייו האזרחיים.
עוד על "רישום פלילי" ו"רישום פלילי מופחת" בגין הרשעה בבית דין צבאי במאמר "על רישום פלילי בהליך המשפטי הצבאי" – בקרוב מאוד באתר.
על כן, אם נעצרת או שאתה מתכוון להסגיר את עצמך, או אם בנך או בתך נעצרו בגין ביצוע עבירת עריקות או השתמטות – אל תקל ראש במצבך ופנה לעורך דין מומחה בדיני הצבא.
כותב המאמר הוא עורך דין גל זליקוביץ – מומחה בדיני צבא ובעבירת עריקות מהצבא.
